תכנית אב "חולון 2015" מוגשת לאחר שנתיים של עבודת מיפוי ותכנון במינהל החינוך. התכנית הינה פרי של תהליך מורכב בו היו מעורבים צוות היגוי, מטה מינהל החינוך, מפקחים, מומחי חינוך, תושבים, מחנכים, ילדים ונוער מהעיר.
הצורך לצאת אל מסע החשיבה והתכנון נולד מהעובדה שמאז המעבר אל החיטוב - לא נעשתה במערכת החינוך של חולון פעילות חשיבה ותכנון מערכתית, אשר תהווה מנוף לעבודה מוסכמת על פי עקרונות ברורים וראייה עתידית לטווח של 10 שנים לפחות. בתחילת המהלך מיפינו מספר הנחות יסוד אשר השפיעו על הצורך בתכנון ארוך טווח:
חולון עמדה בצומת הדרכים והיה עליה לקבל החלטה על העתיד הרצוי של מערכת החינוך. (מהלך שנעשה לאחרונה לפני 8 - 10 שנים).
זרמים וכיוונים חדשים בעולם החינוך, כגון למידה עתידנית בשילוב מערכות תקשוב - מחייבים את מובילי החינוך בחולון לתכנית אב חדשה.
משנת 2004 החל גידול מתון בהיקף מספר הילדים ובני הנוער בחולון, בשיעור של % 1 - % 2 לשנה. מגמה זו, צפויה להימשך גם בשנים הבאות עד 2015 לפחות.
עד 2015 עשוי חינוך קדם חובה - להיכלל בחוק חינוך חובה.
חולון עומדת בפני התרחבות דמוגרפית משמעותית במרכז העיר החדש ובדרום העיר.
מגוון הגורמים המעורבים בחינוך בעיר, ובהגשמת חזון "עיר הילדים", מחייב יצירת מודל עבודה משותפת, הרמונית.
תכנית אב הינה ביטוי ארגוני ומילולי - לחזון המערכת ולתפיסה אסטרטגית שתוביל את המערכת. התכנית משקפת את הערכים והשאיפות המוסכמות של הקהילה החינוכית הרחבה ושל הארגון אשר מעצב לעצמו את עתידו. תכנית אב מתארת את העתיד הרצוי, וקובעת יעדים ראשיים וסדרי עדיפות לכל המערכת, על הצירים המשתנים של הזמן, המשאבים ועוצמת הצרכים.
תכנית אב "חולון 2015", מלכתחילה, לא נועדה להיות סטטוטורית אלא רעיונית. פירושו של דבר: היא נועדה לחייב כמערכת עקרונות לעבודה החינוכית. אין היא מהווה הצעה תקציבית. במישור הפיזי - היא מהווה מערכת של המלצות להנהלת העיר ולמובילי החינוך עד ל 2015. זוהי תכנית שהיא כלי ומסגרת לקבלת החלטות.
הנחות היסוד מהם החל המהלך
בסוף שנת 2004 הוחלט במינהל החינוך להיכנס לתהליך כתיבת תכנית אב לחינוך. הוחלט לגשת אל התהליך בשני שלבים:
א. מיפוי נתוני מערכת החינוך, מוסדות החינוך, צרכי הבינוי, התאמת מבנים, כיוונים פדגוגיים בתכנית חומש קצרת טווח. כך ראה אור מסמך הביניים ב 2005 והופץ בקרב הפונקציות הרלבנטיות במערכת. ( תפוצה מוגבלת ) .
ב. בניית תכנית אב רעיונית ארוכת טווח - 'חולון 2015'.
במונח "תוכנית אב" אנו תופסים את תהליך החשיבה העיצוב והכתיבה של תוכנית כוללת, לכלל מינהל החינוך ויחידותיו ולטווח ארוך יחסית: 10 שנים.
בניגוד לתכניות העבודה השנתיות אותן אנו מנסחים מידי שנה ושיש בהן היבט תכנוני קצר טווח מובהק, תכנית האב הינה ארוכת טווח וכוללנית יותר. תכנית האב של מינהל החינוך, היא בעצם תהליך תכנון אסטרטגי של החינוך בחולון. "תוכנית האב" תכלול את העקרונות המרכיבים את התכנון האסטרטגי:
ראיה כוללת
ראיה לטווח ארוך
חזון החינוך של חולון
חבור בין החזון למציאות
דיון פתוח בחלופות לכל מצב
שלבי הכנת תכנית-אב לחינוך בחולון
א.הכנת מסמך ביניים, על בסיס פריסה מיפוי דמוגרפי ופיסי של מערכת החינוך עד 2010.
1.ניסוח הנחות יסוד ומטרות על לשנים 2010-2005, בחינת היקפיות של התכנון והחיזוי.
2.מיפוי נתונים דמוגרפים ומיפוי החיזויים הדמוגרפים של חולון:-
- כלל תושבים
- ילדים ונוער
3.ניתוח והמלצות על פי עיקרון ורטיקאלי על פני המערכת כולה , מגן הילדים ועד לעל-תיכוני.
4.ניתוח והמלצות על פי עיקרון ביזורי רובעי.
5.ניתוח והמלצות על פי עיקרון הממשקים בין מינהל החינוך והארגונים האחרים במערכת, כולל מינהלים אחרים בעירייה .
6.ריכוז המלצות בדרך ההמשקה (מיזוג) בין העקרונות האסטרטגיים של תכנית האב , לבין תחזיות תכניות ותהליכים במערכת החינוך.
עבודת הצוות
הצוות לכתיבת "תוכנית אב", התבסס בין היתר על דיוני סמינר צובה , אוגוסט 2004, בו השתתפו כלל מינהלי בתי הספר, צוות גננות, מטה המינהל, פיקוח משה"ח, ראש העיר, מוטי ששון ומנכ"לית העירייה, חנה הרצמן . בסך הכל כ 120 איש .
הצוות התבסס על דיונים והחלטות מרכזיות במסגרת תכנית העבודה של מינהל החינוך (התשס"ה), אמנת שרות של מינהל החינוך (נוב' 2004) ודו"ח ועדת דברת- הגרסה הסופית (ינואר 2005).
ריכוז הנתונים הדמוגראפיים נעשה בסיוע: האגף לתכנון אסטרטגי של עיריית חולון , נתונים וחיזוי של מינהל הבינוי והפיתוח במשרד החינוך, מרכז הרישום במינהל החינוך.
הצוות לא נעזר בגורם חיצוני לעיצוב תכנית האב, מתוך אמונה כי עצם תהליך העיצוב, החשיבה והכתיבה- מערב את המשתתפים בגיבוש תפיסה אסטרטגית ותפיסה חזונית לגבי החינוך בחולון. המשך התהליך התקיים בצוות עיר מצומצם, במהלך שנת תשס"ז.
העקרונות אשר עוצבו על ידי ועדת ההיגוי כחלק מאבני היסוד של המהלך:
יצירת עתיד רצוי
תוכנית אב נועדה בעיקרה להתוות מדיניות לפיתוח לטווח ארוך ( 5-10 שנים). התוכנית מיועדת לאפשר למערכת הארגונית הקיימת להתערב במגמות הפיתוח המצויות, ולהנחות אותן לצורך הגשמת "תמונת עתיד" רצויה.
בתהליך התפתחותו עבר העיסוק בעתיד שלבים שהתפתחו לארבעה זרמים בחשיבה על עתיד: "עתיד סביר", "עתיד בלתי סביר", " עתיד אפשרי", ו"עתיד רצוי" (פסיג,2003). שלושת הזרמים הראשונים עוסקים בניבוי או חיזוי (forecasting), והזרם הרביעי "עתיד רצוי" הינו בבחינת יצירה או המצאה (inventing). זרם זה החל בתחילת שנות השמונים ונחשב כיום לדומיננטי ביותר.
זרם מעצבי העתיד גורס כי אין זה מתפקידם של עתידנים לערוך תחזיות, אלא עליהם לעזור לחברי הארגון לעצב בעצמם דימויים עתידיים או חזון עתידי משותף, הנובע מתוך התבונה הקולקטיבית שלהם.
תוכנית 'חולון 2015' מתבססת על כך ש: "הדרך הטובה ביותר להשפיע על העתיד היא ליצור אותו".
שיתוף הקהילה
הקהילה החינוכית החולונית אשר לקחה חלק במהלך, מנתה 150 איש, שהוזמנו מספר פעמים בפורומים שונים, להיות שותפים בבנייה וביצירה של העתיד החינוכי הרצוי בחולון בעשר השנים הקרובות. ההנחה הייתה שהעתיד הרצוי מאתגר ומלהיב וכי כולם שווים בפניו - כל אחד יכול לייצר אותו בדמיונו ללא הבדל גיל, השכלה או תפקיד. העוצמה של יצירת עתיד רצוי עבור קהילה הוא בשיתופה, כי רק ההסכמה של כולם על תמונת עתיד זה תיתן לה תוקף.
תהליך הכתיבה של התוכנית התנהל ברוח השותפות הרחבה, על כן ההמלצות המוגשות הן תוצר של דיאלוג מערכתי מתמשך המחבר בין כל הגורמים שיהיו שותפים למימוש החזון.
שילוב בין חדשנות למה שקיים
התכנון ארוך הטווח מחייב מעוף יצירתי אשר חורג מעבר לצורך לפתור בעיות קונקרטיות ומוגבל באפשרותו לענות על צרכים מקומיים שוטפים במציאות משתנה - זהו תפקידה של תוכנית עבודה. תפקידו של התכנון ארוך הטווח - להתבונן הרחק מעבר למוכר ולידוע, ולחשוב "תמונת עתיד" חדשנית, שאיננה בהכרח מבוססת על המשך של מגמות קיימות. אולם לא פחות חשוב לחלום על עתיד שניתן ליישום. הרעיון היה לחשוב ברוח של "לא עוד מאותו דבר" כפי שמבטאת תוכנית עבודה, אלא ליצור חיבור למערכת הקיימת, על הנכסים והצדדים החזקים הקיימים בה כבר כיום. ההמלצות נותנות תוכן ותוקף לחזון העיר 'חולון - עיר הילדים' וחיבורו לחזון של מנהל החינוך. הנרטיב העירוני ידוע בכל הארץ, וחולון אף מהווה אבן שואבת לערים אחרות אשר שואפות למציאת יסוד מארגן להתפתחותן.
מודל העבודה
השלב הראשון הושלם בחורף 2005 והוצג בפני ראש העיר ומנכ"לית העירייה. המסמך הראשון הוכתר כ"מסמך הביניים", והופץ בקרב סמנכ"לים ונושאי תפקידים רלבנטיים בעיריית חולון ואנשי מפתח במחוז תל אביב של משרד החינוך. כבר אז הוחלט שעם הגשת תכנית אב "חולון 2015", יעודכן "מסמך הביניים" ויהיה לנספח מרכזי לתכנית כולה. "מסמך הביניים" המעודכן מופיע כמערכת של נספחים לתכנית אב חולון 2015 .
כעקרון מרכזי בעבודה שלנו נקבע כי התכנית כולה ונספחיה תיעשה בשיטת ארגון לומד. מלכתחילה נדחתה ההצעה כי חברה חיצונית תישכר כדי לערוך ולכתוב את התכנית. החלטה זו - שכרה בצידה. מנהלים ומפקחים בפועל נכנסו למסלול של חשיבה תכנונית לטווח קצר ולטווח ארוך. בשלב השני לבניית תכנית אב 'חולון 2015', נכנסה לתמונה רונית דרורי כאינטגרטורית ומלווה של התהליך כולו.
צוות ההיגוי של מסמך הביניים כלל את :
אבינועם גרנות, ראש מינהל החינוך
יוני רובינשטיין, מנהל אגף ארגון ובקרה במינהל החינוך
טובה דולב, מפקחת ואחראית החינוך היסודי
כרמית סלונים, מנהלת המחלקה לחינוך הגיל הרך
שלומית ברק, מנהלת המחלקה לטיפול בפרט
אילנה בר, מנהלת המחלקה לחינוך העל יסודי
אריאל ליסמן, מנהל מחלקת הנוער
אביגדור גונן, ראש צוות עיר
צוות ההיגוי של תכנית אב לחינוך "חולון 2015 " כלל :
אבינועם גרנות, ראש מינהל החינוך
כרמית סלונים, יו"ר צוות ההיגוי, מנהלת המחלקה לחינוך הגיל הרך
רונית דרורי, אינטגרטורית
אביגדור גונן, מפקח כולל, ראש צוות עיר
אריאל ליסמן, מנהל מחלקת הנוער
לילך שץ, מנהלת תוכן ופיתוח תכניות, רשת קהילה ופנאי
גילי פורת, מנהל מתנ"ס וולפסון
חיזוק וגיבוי מקצועי קבלנו ממנהלת אגף לתכנון אסטרטגי בעירייה : הד"ר תמר שטרויטמן .
תהליך העבודה
א. שלב ראשון - ועדת היגוי
ועדת היגוי אשר כללה 7 חברים נציגים מהחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי הובילה את המהלך כולו. ועדת ההיגוי הציגה את הרעיון בפני צוות העיר הכולל נציגים של פיקוח ושל מנהלים במינהל, בשפ"ח במתי"א, בפסג"ה ברשת קהילה ופנאי. חברי צוות העיר לקחו חלק בהנחיה של קבוצות הדיון לאורך התהליך.
ב. שלב שני - פורום רחב
בסך הכל נערכו 6 ימים מרוכזים של מפגשים בפורום רחב של עד 150 איש, על מנת להרחיב את הדעת ולייצר חשיבה אחרת (עתיד מעתיד), ועל מנת לאפשר רב - שיח בין גורמים שונים בקהילה החולונית.
לפיתוח וגירוי החשיבה שולבו מרצים ומומחים בתחומים שונים כגון: כלכלה, טכנולוגיה, אדריכלות, קהילה, חינוך הומאני, חינוך דמוקרטי, הכשרת מורים, חינוך החשיבה, תרבות הצעירים ועוד.
כמו כן, לקחו חלק קברניטי העיר - ראש העיר מר מוטי ששון והמנכ"לית הגב' חנה הרצמן אשר הציגו בפנינו את חזון העיר ואת חזונם האישי.
במפגשים אלו נערכו מעגלי השיח של הקהילה החינוכית. אשר דנו בשאלות כגון:
"מערכת החינוך הרצויה בחולון"
"תאור יום בחיי הילד החולוני"
"מערכת חינוך מבוקר עד ערב מצוי מול רצוי"
מתוך מעגלי השיח אשר נערכו בקבוצות ומתוך שאלונים פרטניים אשר קיבלו מענה על ידי כל אחד ואחד מהמשתתפים נאספו 170 היגדים, המתארים ערכים, עקרונות, פעולות ותיאורי עתיד רצוי במערכת החינוך.
ג. שלב שלישי - קבוצות דיון
מתוך 170 ההיגדים נבחרו וקמו 13 קבוצות דיון וחשיבה בהובלה של 13 מנחים אשר התכנסו ברמת אינטנסיביות שונה, למדו ביחד מהנעשה בעולם ובארץ וגיבשו המלצות ועקרונות פעולה למערכת החינוכית. פרוט הנושאים (לפי א'-ב'):
ערכים מוספים של התהליך
חשוב לציין את הערך המוסף מהתהליך עצמו, ללא קשר למסמך ההמלצות של תוכנית האב:
ההיכרות והקשר אשר נרקם בין שותפיי העשייה ממגוון התפקידים החינוכיים, פתיחת ערוצי תקשורת ויצירת דיאלוג ומימשקים בין אנשי החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי .
יצירת אינטראקציה בתוך חתך רב גילי מגוון ונדיר : ילדי יסודי , נוער , מובילי נוער , מחנכים , מנהלים , תושבים , מפקחים , אנשי מטה .
מתן בימה ואפשרות ביטוי לאכפתניקים , למובילי התהליכים בחולון , לאלו שנושאים באחריות היומיומית - אך רוצים לתרום מהידע והרעיונות שלהם .
חמשת הקווים האיסטרטגיים שגובשו כמובילים את מערכת החינוך עד 2015
1 . פיתוח וטיפוח יסוד המנהיגות בקרב תלמידי חולון : מנהיגות אישית , מנהיגות חברתית , מנהיגות של מצוינות ומייצגת .
2 . בניית מרחבי חינוך קהילתיים ( מרח"קים ) - שיפעלו כגופי חינוך וקהילה מבוקר עד לילה , עם ניהול ויסודות ארגוניים ברורים .
3 . בניית מסלולי הפרט במרחב החינוך העירוני - לקראת מיצוי יכולת וכישרון אישי .
4 . בניית מרחב וירטואלי - עיר אינטרנט חינוכית .
5 . הנהגת והטמעת החינוך לחשיבה - בהיקף עירוני מלא מגן ועד יב' .
לסיכום :
עניינו של תקציר זה הוא תיאור התהליך הייחודי של בניית תכנית אב - בו השתתפו מאות אנשים . התקציר מבחין במפורש בין השלב המעשי של הכנת "מסמך הביניים - 2005 " לבין תכנית אב ארוכת טווח . התהליך הוליד תכנית עם 6 קוים אסטרטגיים לפעולה בחולון - עד 2015 : פיתוח מנהיגות בכל הרמות והגילאים , פיתוח מערכת חינוך עירונית "מבוקר עד לילה" , פיתוח החינוך במתכונת קהילתית רובעית משולבת ( 7 אזורי שירות ) , הקמת מסלולי פיתוח הפרט במסגרת עיר כמרחב למידה , הקמת קהילה וירטואלית משיקה למערכת החינוך הקיימת , טיפוח החינוך לחשיבה - כאסטרטגיה לכל אורך המערכת . השלב המכריע : צוות אסטרטגי שיפעל בשנים הבאות להטמעת רעיונות תכנית אב בחולון .
תכנית אב "חולון 2015 " ראתה אור בדצמבר 2007 , בפורמט של שתי חוברות - תכנית אב עם ניתוח 5 הקווים האסטרטגיים , חוברת נספחים עם ניתוח דמוגרפי , ו 9 נספחים לגבי תכנון ארוך טווח במערכת החינוך העירונית .
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון ,
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
